מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממש איש של רמקולים מדפיים. לא בגלל שהם פחות טובים, אלא כי אני אוהב מפלצות: רמקולים עם נוכחות, כאלה שנכנסים לחדר ומיד רואים שיש כאן מערכת רצינית. בחדר שלי עומדים זוג Tannoy Prestige Turnberry GR, רצפתיים עם יחידת Dual Concentric של עשרה אינץ', ואני אוהב אותם. מאוד. גם בהגברה אני לא בדיוק מינימליסט. הייתה לי הגברת Class D נהדרת, ובכל זאת עברתי למגבר הכוח Accuphase P-500, ששוקל כמעט 50 קילוגרם. למה? זה כבר סיפור לכתבה אחרת. ולא, אני לא טוען שמשקל הוא מדד לאיכות צליל. אבל בואו נודה, יש משהו במפלצת כזו שגורם לי לחייך בכל פעם שאני מסתכל עליה.
מבחינתי הרמקול הוא הלב של מערכת הסטריאו. אפשר להשקיע הון במקורות, בממירים ובהגברה, אבל בסופו של דבר הרמקול, יחד עם החדר, קובע חלק עצום ממה שנשמע. המקור המרכזי אצלי הוא נגן ה-SACD Accuphase DP-720, ולצידו הסטרימר Eversolo T8. החדר קטן יחסית: 3.20 על 2.80 מטר, בגובה 2.69. וכשאתה כבר אוהב את הרמקולים שלך, להחליף אותם זו הרפתקה. במיוחד כשמדובר במעבר מרמקול רצפתי גדול לזוג Standmount Speakers.
"נו טוב, עוד זוג מדפיים"
יניב מלוינסון אודיו, היבואן של Kerr Acoustic בישראל, הגיע אליי עם זוג K300 Mk.3. אני מודה, לא ממש התרגשתי. אמרתי לעצמי "נו טוב, עוד זוג רמקולים מדפיים", לא מתוך זלזול, פשוט כי אני מכיר את עצמי. ואז ראיתי אותם. ה-Kerr לא נראים כמו מדפיים רגילים. התיבה צרה, 19.5 ס"מ, אבל עמוקה מאוד, כמעט 40 ס"מ, ובחלק התחתון של החזית יש פתח מכוסה בבד שמרמז שמשהו כאן תוכנן אחרת.
ואז הפעלתי מוזיקה, ונפלה לי הלסת. באמת. הסתכלתי על הרמקולים ושאלתי את עצמי: "וואו, מאיפה לעזאזל כל הצליל הזה יוצא?" הבאס היה הדבר הראשון שהפתיע אותי. לא רק העומק, אלא השליטה: הוא לא נמרח ולא השתלט על החדר, הגיע כשצריך ונעלם כשצריך. אין לי סאב במערכת, כך שכל הבאס הזה, גם בהאזנה הראשונה וגם בהשוואה שבאה אחריה, הגיע מה-Kerr עצמם. ה-True Ribbon Tweeter היה פתוח, מפורט וצלול, בלי אותה תחושה מעייפת שגורמת לך להנמיך אחרי כמה דקות. והזמר? הרגשתי שהוא יושב מולי. הסקסופון, הכלי שאני כל כך אוהב, נשמע חי וקרוב, עם גוף ונשימה, וגם הגיטרה, הפריטה והפרטים הקטנים שהופכים הקלטה למשהו אמיתי. אולי זה משהו באנגלים? רגע, גם ה-Tannoy שלי אנגלים. אז כנראה שזה לא כל הסיפור.
אז מה הסוד של Kerr?
Kerr Acoustic היא יצרנית בריטית קטנה ומשפחתית מקיימברידג', שהושקה רשמית ביוני 2017. את החברה הקים Jes Kerr, מוזיקאי אולפן ומפיק, שלפי החברה אסף, שיקם ושינה רמקולים רבים בחיפוש אחר רזולוציה טובה יותר בהקלטות שלו, עד שהתחיל לתכנן משלו. החברה התחילה בשוק המקצועי, וב-2020 סיפרה שהאלבום Big Conspiracy של J Hus נמהל ועבר מאסטרינג על רמקולים שלה.
הפתח בחזית הוא הקצה של ה-Transmission Line. בתיבת Bass Reflex, האוויר בתיבה ובפתח מתנהג כמו קפיץ ומסה ומחזק את הבאס סביב תדר כיוון אחד. ב-Transmission Line, הגל שיוצא מהגב של ה-Mid/Bass Driver עובר מסלול ארוך, מקופל ומרופד בתוך התיבה. הריפוד בולע את התדרים הגבוהים יותר, ורק הנמוכים מגיעים לפתח ומצטרפים לצליל הקדמי. Kerr מבססת את התכנון על עיקרון רבע הגל, שבו אורך המסלול קובע באיזה תדר היציאה האחורית מחזקת את הקדמית. כשזה מבוצע נכון, אפשר לקבל באס עמוק ומבוקר ביחס לגודל התיבה, והמסלול המקופל גם מקשיח את הדפנות. המחיר הוא תכנון ובנייה מסובכים ויקרים, ותהודות של הקו עצמו שצריך לשלוט בהן.
ה-True Ribbon Tweeter הוא סרט באורך 60 מ"מ, שלפי היצרן שוקל 0.027 גרם בלבד. לפי What Hi-Fi?, זו יחידה מתוצרת Fountek ש-Kerr משנה, ולשם השוואה כיפה רכה טיפוסית שוקלת כ-0.5 גרם. מסה נמוכה מאפשרת היענות מהירה, וייתכן שזה חלק מהסיבה לפירוט ולפתיחות ששמעתי. ה-Mid/Bass Driver הוא Scan-Speak Revelator 18W/4531, עם קונוס מסיבי עץ חתוך שנועד לשבור תהודות. היצרן מציין 180 מ"מ, הגודל הנומינלי, ו-What Hi-Fi? מציין 16.5 ס"מ. ה-Crossover חוצה ב-1.95kHz, מסדר שני, ובגרסת Mk.3 הוא תוכנן מחדש. לדברי החברה, השינוי שיפר את ה-Midrange ואת ה-Imaging. התיבה בנויה מדיקט Baltic Birch, 24 מ"מ בחזית ו-18 מ"מ בשאר הדפנות.
לפי היצרן, זהו רמקול Two-Way עם Frequency Response של 33Hz עד 45kHz, Sensitivity של 89dB, Nominal Impedance של 6 אוהם ומשקל של 12 קילוגרם לרמקול. ה-33Hz הוא נתון יצרן בלי סבילות מפורסמת, ובחדר אמיתי התוצאה תלויה בהצבה ובאקוסטיקה. What Hi-Fi? העניק לדגם חמישה כוכבים, שיבח את השקיפות ואת היכולת לחשוף פרטים, ותיאר את הבאס כ"מעט רזה" אך מדויק. אצלי, בחדר קטן, דווקא הבאס הפתיע. אבל בסוף אני לא יושב מול גרף, אני יושב מול רמקולים ושומע מוזיקה.
אולם קונצרטים מול הופעה פרטית
למחרת בבוקר הגיע חבר. חיברנו את שני הזוגות ל-P-500 ל-A/B Comparison, ה-Turnberry GR מצד אחד וה-K300 Mk.3 מצד שני. הפעם יצאתי מאזור הנוחות שלי, ובמקום הסקסופון והג'אז נתתי לחבר לבחור: Peter Gabriel, David Gilmour ועוד לא מעט מוזיקה שהוא אוהב ואני בדרך כלל פחות שומע. והייתם צריכים לראות אותנו, שני אנשים מבוגרים שיושבים כמו ילדים שקיבלו צעצוע חדש. כל נקישה, כל כניסה של באס, כל פריטה של גיטרה, ואנחנו מסתכלים אחד על השני ומחייכים. Tannoy, Kerr, שוב Tannoy ושוב Kerr, וככה שעות. וכדי להיות הוגן: זה לא היה מבחן מעבדה או מבחן עיוור, ולא ביצענו התאמת עוצמות מדויקת, כך שאין כאן הכרעה מדעית.
ה-Tannoy שלי הם רמקולים נהדרים. הם גדולים ויפים, עם במה רחבה ונוכחות שאני מאוד אוהב. אבל כשעברתי ל-Kerr משהו השתנה. עם ה-Tannoy אני מרגיש שאני יושב באמצע אולם קונצרטים: הבמה גדולה, יש מרחב, הכול נשמע מרשים, אבל אני עדיין בקהל, במרחק מסוים מהנגנים. עם ה-Kerr הרגשתי שהזמר ירד מהבמה, יצא מהאולם והתיישב מולי בסלון להופעה פרטית. הסקסופון לא נשמע רק כמו כלי שממוקם יפה ב-Soundstage, אלא כמו מישהו שנושף לתוכו כמה מטרים ממני. לא בהכרח במה גדולה יותר, ולא בהכרח יותר באס. קרבה, מיקוד ונוכחות.
יכול להיות שלחדר יש כאן תפקיד גדול. בחדר קטן הקירות קרובים, וההחזרים הראשונים משפיעים מאוד על ה-Imaging. לפי חישוב פשוט, לא מדידה, אורך החדר שלי מייצר תהודה סביב 54 הרץ, והרוחב והגובה מייצרים שתי תהודות צמודות סביב 61 ו-64 הרץ. רמקול רצפתי עם יחידה של עשרה אינץ' יכול לעורר אותן יותר מתיבה קטנה, ובאס שמתנפח בחדר מטשטש את מה שמעליו. ייתכן שבחדר גדול יותר ה-Tannoy היו מראים יתרונות שהחדר שלי לא נותן להם להראות. אבל אני לא חי בחדר אחר. אני חי כאן. זו גם הסיבה שאני תמיד ממליץ להתחיל ממיקום הרמקולים ומהאקוסטיקה של החדר לפני שממהרים להחליף ציוד.
אז מה עכשיו? אני עדיין אוהב רמקולים גדולים, ועדיין אוהב את הנוכחות של ה-Tannoy ואת הצליל שהם יודעים להפיק. אבל אני חייב להודות במשהו: לראשונה מזה הרבה זמן, אני שוקל ברצינות להחליף אותם. כן, את ה-Tannoy הגדולים והאהובים שלי, בזוג רמקולים מדפיים. מי היה מאמין שאכתוב משפט כזה? אני לא ממהר להכריז על החלטה, יש עוד מה לשמוע ועוד מה לבדוק, וזה שינוי לא קטן מבחינתי. אבל ה-K300 Mk.3 גרמו לי לשכוח לרגע מהגודל ומהמפרט ופשוט להתרגש מהמוזיקה. אז יניב, תודה על הביקור. רק שתדע, יכול להיות שסיבכת אותי קצת.
גילוי נאות: הרמקולים הובאו אליי להאזנה על ידי יניב מלוינסון אודיו, יבואן Kerr Acoustic בישראל. רשמי ההאזנה בכתבה הם אישיים ומשקפים את החוויה שלי בחדר ובמערכת שלי. הנתונים הטכניים מבוססים על פרסומי היצרן ומקורות מקצועיים.
לרכישה:
https://www.levinson-y.co.il/product/kerr-acoustic-k300-mk-3/#tab-description
השאירו תגובה